אוכל: אחת ולתמיד: למה אנחנו כל כך אוהבים קוראסונים?

בכל ארוחת בוקר ישראלית תוכלו למצוא אותו: חמים, ריחני, טרי וטעים. הקוראסון, ולא רק הוא. נדמה כי כמעט מיותר להכריז שמרבית בני האדם משתוקקים לפחמימות יומיומי, ורואים בהן מקור לנחמה וגם אושר. מחקר חדש חושף את ההסבר המדעי לצורך שלנו בפחמימות.

ממצאים ארכיאולוגיים מוכיחים שבני האדם פיתחו התמכרות לפחמימות עוד מתקופת האדם הקדמון. האדם הקדמון נהג לאכול פקעות עשירות בעמילנים, אלו התגלו על ידי ניתוח חיידקים שנמצאו בשיניי השלד. המחקר החדש שפורסם בכתב העת science מספק ראיות תורשתיות לתזונה מוקדמת של האדם שהייתה עתירת פחמימות, ומפריכה את התיאוריה לפיה האנשים הפרהיסטוריים אכלו אך ורק בשר ממותה.

מדענים עקבו אחר התפתחות אבולוציונית של הגן המאפשר לבני אדם לעכל עמילן ביתר קלות על ידי פירוקו לסוכרים פשוטים שגופנו יכול להשתמש בהם לאנרגיה. הגנים האלו הוכפלו הרבה לפני תעשיית החקלאות, מאות אלפי שנים אחורה.

חוקרים במעבדת ג'קסון בפרמינגטון בקונטיקט ומאוניברסיטת באפלו מניו יורק, ניתחו את הגנום של 68 בני אדם קדומים. צוות המחקר התמקד בגן הנקרא AMY1, המאפשר לבני אדם לזהות ולהתחיל לפרק עמילן מפחמימות מורכבות עוד בחלל הפה על ידיי ייצור האנזים עמילאז. בזכות האנזים הזה בני האדם מסוגלים לעכל, תפוחי אדמה, אורז לחם ועוד. לבני האדם כיום יש עותקים מרובים של הגן הזה והמספר משתנה מאדם לאדם.

בני האדם התרגלו לתזונה עשירה בעמילן

הגנטיקאים התקשו להצביע כיצד ומתי מספר הגנים הללו התרחב אך הסברה היא שהתרחבות הגנים התרחשה כאשר אכילת עמילן הפכה כנראה ליתרון לבריאות האדם. ניתוח הגנום הראה שמספר עותקי AMY1 גדל בצורה תלולה ב-4000 השנים האחרונות, ככל הנראה כתוצאה מהברירה הטבעית היות ובני האדם הסתגלו לתזונה עשירה בעמילן, כתוצאה מהמעבר מאורח חיים של ציידים -לקטים לחקלאות ודגנים.

המחקר סיפק ראיות לאופן שבו המנגנון המולקולרי להמרת עמילנים לסוכרים פשוטים התפתח בבני האדם. יתרה מכך המחקר חיזק את התיאוריה לפיה פחמימות ולא חלבונים הן שסיפקו את האנרגיה הדרושה להגדלת המוח האנושי לאורך זמן. החוקרים ציינו את הקושי להבין כיצד גנים בודדים משתנים לאורך זמן באוכלוסיות, וזה רק מחזק את הצורך במחקרים נוספים של הגנום של אבות אבותינו. החקירה הגנומית הזו חושפת את ההסבר לצורך הבלתי נשלט של האנושות בפחמימות, כמו גם לסוכרים ומתוקים.