המרכז הרפואי "העמק ": מפגש מיוחד התקיים היום (16.10) במרכז הרפואי העמק לציון יום הזיכרון הלאומי לזכר קורבנות הטבח ולזכרם של הנופלות והנופלים במלחמת חרבות ברזל

זיכרון. תקווה. תקומה

מפגש מיוחד התקיים היום (16.10) במרכז הרפואי העמק לציון יום הזיכרון הלאומי לזכר קורבנות הטבח ולזכרם של הנופלות והנופלים במלחמת חרבות ברזל

"היום אנו מתייחדים עם זכרם של קורבנות הטבח ועם זכרם של הנופלות והנופלים במלחמת חרבות ברזל. שנתיים למלחמה. שנתיים מטלטלות, רצופות מבחנים קשים שקיווינו שיסתיימו זה מכבר, עם חזרתם של החטופים החיים והחללים. אנו זוכרים את אותו הבוקר בו המדינה כולה רעדה, משפחות הופרדו, ישובים נחרבו, חיים נעצרו. הבנו שמשהו השתנה לתמיד. ובתוך זאת, ראינו איך אנשים קמו, רצו לעזור, טיפלו וחיבקו. בין כל הרגעים של הפחד והדאגה והכאב, היתה גאווה, היינו אחד בשביל השני והמשכנו לטפל גם כשבפנים הלב דימם", מדבריו של מנהל המרכז הרפואי העמק ד"ר מאור ממן.

"במשפחת העמק שכלו 3 משפחות את יקיריהן במלחמת חרבות ברזל:

שלומית דוד, אחות ותיקה בבית החולים היא אם שכולה ששכלה את בנה מורדרור דוד ז"ל בעת שירותו הצבאי, ובמהלך המלחמה שכלה את אחיה רס"מ במיל' צביקה פרידמן ז"ל שנפל בפעילות ביהודה ושומרון.

ד"ר הדס ויינשטיין שכלה את בעלה עומר ויינשטיין ז"ל שנפגע מפגיעה ישירה של פגז חיזבאלה בגבול הצפון.

ד"ר שי חנניה שכל את בנו יאיר ז"ל שנפל בעת פעילות מבצעית בעזה.

יהי זכרם ברוך. משפחת העמק תזכור תמיד ומחבקת את המשפחות".

ד"ר ממן הוסיף בדבריו: "אנו מציינים היום גם את הקרבתם וגבורתם של אנשי הצוות שלנו שנקראו למילואים ושירתו בשדה הקרב אם כלוחמים ואם כצוותי רפואה שהביאו להצלחות עצומות בהצלת לוחמים, בשיעור שלא היה כדוגמתו במלחמות ישראל". 

המפגש הוקדש להרצאתו של ד"ר גילעד חן, מנהל המחלקה לרפואה בילדים

ששירת לא פחות מ- 400 ימי מילואים במלחמת חרבות ברזל. "ב־7 באוקטובר, בשעה רבע לשבע בבוקר, הכול השתנה", סיפר ד"ר חן. "קיבלנו קריאה ראשונה – ‘תהיה מוכן’. מהרגע הזה הייתי שוב חייל. יצאתי לדרום יחד עם הצוות שלי, שאחד מהם הוא ד"ר ליאור גוטליב, רופא בכיר במחלקה לרפואה דחופה".

בהתרגשות ובצניעות סיפר על הימים הראשונים בעוטף, על המראות הקשים בכפר עזה, על ריחות המוות והשריפה, על זיהוי החללים קורבנות הטבח, על הדגל שלקח מבית שבו נרצחו אם ובנה, ועל ההבטחה שלו – לזכור, לשוב ולספר. "כבן לניצולי שואה חשבתי כל הזמן על ההבטחה שנשאנו במשפחה 'לעולם לא עוד'".

"נכנסנו לקיבוץ כפר עזה ובכניסה הכל היה דומם. אין ציפורים, אין חיים – רק ריח המוות. אבל דווקא שם, בתוך ההרס, כריך חביתה אחד שהוכן באהבה על ידי מתנדבים שדאגו לכוחות החזיר לנו ניצוץ של חיים."

"בבית אחד שבו אספנו את גופות אם ובנה שנרצחו ביריות, כשיצאנו מהבית ראיתי דגל ישראל מונף. אספתי את הדגל לליבי, והוא מלווה אותי כבר שנתיים בכל מקום שבו הייתי – בחאן יונס ורפיח וגם כשהוצבתי במלחמה בצפון עם החיזבאללה. הבטחתי להחזירו לקיבוץ כשהחיים בו יתחדשו ואני נחוש לעשות זאת".

בתוך הכאב והקושי, בלטו דבריו על האחדות, העוצמה והחוסן של העם כולו והצוותים הלוחמים בפרט:

"בכל מקום, בצבא, בעבודה, בבית – היו אנשים שעוטפים אותנו. הבנתי מה זה באמת עם ישראל. חוסן אמיתי זה לדעת שאתה לא לבד."

בסיום ההרצאה הודה ד"ר חן לצוות חדר המיון בילדים ולכל עובדי המרכז הרפואי העמק על התמיכה והדאגה ואמר: "החיים והמלחמה מתערבבים, אבל העוצמות, הנתינה והאהבה של האנשים כאן – הן הכוח שמחזיק את כולנו."

קרדיט תמונות: מרכז רפואי העמק

מירב יהב

דוברת המרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית