אלכסנדרה אפשטיין (37), מעפולה, חלתה בסרטן שד מסוג אלים במיוחד, וגילתה שהיא נשאית של גן BRCA שמעלה ב80% את הסיכוי שלה לחלות שוב. היא מטופלת במרכז לבריאות השד של המרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית ומספרת סיפור אופטימי של ניצחון הרוח.
"הסיפור שלי ושל הסרטן מתחיל במקלחת שגרתית בשנת 2018", מספרת אלכסנדרה. "הרגשתי גוש בבית השחי. לא חשבתי בכלל על סרטן, חשבתי שנפצעתי או משהו כזה והתעלמתי. כמה שטעיתי. לאחר שלושה חודשים הגוש המשיך לגדול וחברה קבעה לי תור לכירורג שד. כשנכנסתי לבדיקה הרופא
היה מחוייך ותוך כדי אני רואה שפניו נופלות והחיוך נעלם. מאותה נקודה הכל הפך דחוף, הרגשתי ששעון החל לתקתק מעל ראשי.
אולטרסאונד, MRI, פט- סיטי, ממוגרפיה, ביופסיה. החיים שלי נעצרו. עבדתי בתחום הטיפוח וכתבתי פוסט בפייסבוק בו הודעתי לכל לקוחותיי שאני מפסיקה ומתרכזת רק בדבר אחד- להציל את החיים שלי", מתארת אלכסנדרה את השתלשלות העניינים. "נפגשתי עם פרופ' דן הרשקו, מנהל מחלקה כירורגית א' במרכז הרפואי העמק, שפרס בפניי את כל אפשרויות הטיפול. הרגשתי שהוא רואה אותי מעבר לסרטן, הוא הבין שניצבת בפניו אישה שלפני רגע היו לה חיים מלאים ורגילים. היה לו חשוב להציל את החיים שלי ולצד זאת לשמור על הזהות שלי כאלכסנדרה, כאישה, לא לקחת ממני את הדברים שחשובים לי. סוג הסרטן שהיה לי היה מאוד אלים, המשמעות היא שתוך חודש הוא יכול להכפיל את עצמו, אז היינו במרוץ נגד הזמן".

"בשלב השני עברתי בדיקות גנטיות", היא ממשיכה. "אלה פרנקל, אחות מתאמת שד מהמרכז לבריאות השד במרכז הרפואי העמק תיאמה עבורי את כל הבדיקות וחסכה ממני המון התמודדות עם בירוקרטיה, תורים וטלפונים. זה כל כך מקל ומסייע, אלה המדהימה דאגה לי כל כך. תוצאות הבדיקות הגיעו ולצערי התברר שאני נשאית של גן BRCA1. מה שאומר שהסיכויים שלי לחלות בסרטן השד גם בצד השני הם 80% וכעת ניצבתי בפני החלטה קשה נוספת- האם לעבור כריתת שד מניעתית דו צידית. תחילה, עברתי ניתוח חלקי שמטרתו לבדוק ולהבין את מבנה הגידול. במקביל, התחלתי טיפולים כימותרפיים בקהילה, תחת ניהולו של ד"ר יוסף סמיח, מרכז תחום גידולי שד במרכז הרפואי העמק ומומחה באונקולוגיה, שהיה מקצועי וחיובי לאורך כל הדרך.
לבסוף, בחרתי לעבור כריתת שד דו צידית מניעתית, כי הבנתי שזה בידיים שלי, היכולת להקטין משמעותית את הסיכויים לחלות שוב. בניתוח השני עברתי כריתה מניעתית ושחזור מלא בידיהם הטובות ביותר של פרופ' הרשקו ושל ד"ר עזיז שופאני, מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי העמק".
שיעור לחיים:
"בכל דבר רע שקורה לנו בחיים יש לנו שתי אפשרויות בחירה: להתייחס אליו כבעיה, או כהזדמנות- חלון לשינוי. אני בחרתי להתייחס לגילוי הסרטן כעולם חדש ודרכו בראתי לעצמי חיים חדשים. תוך כדי טיפולי הכימותרפיה שעברתי למדתי לקעקע. ראיתי דרך האומנות אפשרות להעניק לאנשים משהו שאיבדו. אם זה משהו פיזי כמו לקעקע פטמות למתמודדות חדשות עם סרטן השד, לטשטש ולייפות צלקות לאחר ניתוחים. או משהו רגשי כמו לקעקע משהו בעל משמעות רגשית על העור לכל החיים. אני חייבת לומר שזו מתנה אדירה שקיבלתי, כל אדם שאני מטפלת בו מטפל גם בי. אני פוגשת אנשים עם סיפורי חיים מרתקים, חלקם קשים מאוד, אנשים שאיבדו את ילדיהם והגיעו להתקעקע כדי לנצור ולזכור רגעים יקרים. אני מקבלת פרופורציות וכוח להיות חלק מתהליך הריפוי שלהם והם חלק מתהליך הריפוי שלי".
"המרכז לבריאות השד במרכז הרפואי העמק היה בית עבורי בתקופה הקשה ביותר בחיי, ועד היום אני מטופלת במרפאת נשאיות, נמצאת במעקב תמידי, ומקבלת תמיכה ומענה מהצוות המדהים, בהובלתה של פולינה גולדין, אחות אחראית של מרכז השד ומרכזת המטופלות במרפאת brca. כל כך חשוב שיש למטופלות כתובת שניתן לפנות אליה, מקום שמעניק את כל המעטפת שלה אנו זקוקות בעת המלחמה בסרטן, כך שלנו נותר להתרכז רק בלהציל את חיינו".