6 דקות קריאה
26 Jul
26Jul

כל החדשות בקליק אחד !

מבזקי חדשות היום: עדכונים ומבזקים בזמן אמת 

   חדשות

איזנקוט, בן 62, נולד בטבריה להורים שעלו ממרוקו, השני מבין ארבעה אחים. הוא התגייס לחטיבת גולני בשנת 1978.

איזנקוט נולד בטבריה, למאיר ואסתר איזנקוט  שעלו לישראל ממרוקו, והיה השני מבין ארבעה אחים. לאחר שהתגרשו הוריו, נישא אביו פעם נוספת ונולדו לו עוד ארבעה ילדים. הוא גדל והתחנך באילת, למד ב"תיכון גולדווטר" שבעיר במגמה ימית, ולמד לבגרות בבית ספר ערב אקסטרני.

הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה[3]. סיים לימודי צבא וביטחון במכללת המלחמה של צבא ארצות הברית בקרלייל שבפנסילבניה.

בנובמבר 1978 התגייס לצה"ל לחטיבת גולני, שם שובץ לגדוד 51[4][5]. עבר מסלול הכשרה כלוחם וסיים את הטירונות כחניך מצטיין פלוגתי, ובהמשך סיים קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[4]. במהלך הקורס נפצע בראשו מכדור מקלע שחדר לתוך הנגמ"ש בו נהג[6]. לאחר שהשתקם מן הפציעה שב לחטיבה כמפקד מחלקה בגדוד 51. במלחמת לבנון הראשונה החליף את מפקד פלוגה א' בגדוד 51, שנפצע בקרב על הבופור[7], ופיקד עליה[8] בקרב לכיבוש עין א-תינה, בו איבד שניים מחבריו הטובים[9] ובכיבוש א-נבטיה, ג'זין ושדה התעופה בביירות. שנה לאחר מכן השתחרר מצה"ל, אך לאחר שלושה חודשים שב לשירות קבע, ונענה להצעת מפקד בית הספר לקצינים, אילן בירן, לשמש כמפקד פלוגת צוערים בקורס[4].

בשנים 19841985 פיקד על פלוגת הנ"ט של חטיבת גולני[10], והוביל את לוחמיה במבצעים מורכבים בלבנון[11]. הוא הודח מתפקידו חודש טרם סיומו, לאחר שניהל ויכוח פומבי עם מפקד החטיבה, צבי פולג, וסירב פקודה להחזיר את פלוגתו באמצע חופשה[4][5][12]. לאחר מכן נשלח להשתלם במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה[4]. בשנים 19861987 שימש קצין אג"ם חטיבתי[13]. לאחר שהשתלם בקורס מג"דים מונה למפקד גדוד 13 (גדעון)[14] ולאחר מכן שימש סגן מפקד חטיבת גולני[15].

בשנת 1991 מונה לקצין המבצעים של פיקוד הצפון. ב-1992 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת כרמלי (חטיבת מילואים). בשנת 1994 מונה, במקביל לתפקידו הקודם, למפקד חטיבת אפרים. בשנת 1997 החליף את אל"ם ארז גרשטיין ומונה למפקד חטיבת גולני, זמן קצר לאחר אסון השריפה בוואדי סלוקי, בו נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה ונפצעו חמישה נוספים[9]. כמפקד החטיבה שינה נורמות התנהגות בפלוגות הוותיקות, ונאבק בתופעות של מרידות ויחסי צעירים וותיקים[16]. בנוסף הוביל את לוחמי החטיבה במשך שנתיים בלחימה בדרום לבנון[17] במהלכן הרגו כארבעים אנשי חזבאללה[4]. לדברי תא"ל גיורא ענבר וכרמלה מנשה, הביע באותה העת תמיכה בנסיגה מלבנון בדיונים פנימיים[4]. בשנת 1999 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק[18]. בתפקיד זה נטל בין היתר חלק במשא ומתן עם סוריה[19]. בהמשך שימש כמזכירו הצבאי של אריאל שרון[20]. בשנת 2001 מונה למפקד אוגדת מילואים משוריינת (עוצבת נתיב האש)[21].

בשנת 2003 מונה למפקד אוגדת איו"ש[22]. כמפקד האוגדה הוביל אותה איזנקוט להישגים רבים בלחימה כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה[23], ובהם בין היתר מבצע אישית לוחצת.

תפקידי אלוף

ב-2005 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המבצעים במטכ"ל[24]. לאחר שמסקנות תרגיל "שילוב זרועות" שקיים צה"ל קבעו כי יכולת הפגיעה של צה"ל במשגרי הרקטות קצרות הטווח מוגבלת, הוביל איזנקוט תפיסה לפגיעה במרכז העצבים של ארגון חזבאללה ברובע הדאחייה בביירות כמרכיב מרכזי ליצירת הרתעה אל מול חזבאללה[25]. במהלך מלחמת לבנון השנייה היה אמון, כראש אגף המבצעים, על תכנון וביצוע מהלכי צה"ל בשדה הקרב במלחמה. איזנקוט היה לאחד האלופים הבודדים במטה הכללי שהעזו לחלוק על הרמטכ"ל, דני חלוץ, ועל המהלכים שהציע[26]. כך, למשל טען בתחילת המלחמה כי יש לגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את המוכנות למהלך קרקעי רחב היקף, אף שהתנגד למהלך הקרקעי, משום שסבר שאת האפשרות לבצעו יש להפוך לבת יישום[27]. בנוסף המליץ על תקיפה אווירית רחבה נגד תשתיות בלבנון על פי תוכנית "שוברת הקרח"[28], והדגיש כי על ישראל לחתור לסיום מהיר של המלחמה[29]. בתגובה לרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל שהעלה בני גנץ, תמך איזנקוט במבצע עתיר כוחות על היעד[30].

איזנקוט בביקורו באוגדה 36, כאלוף פיקוד הצפון. שני משמאלו, מפקד האוגדה איל זמיר, 2011.

בספטמבר 2006, לאחר התפטרותו האלוף אודי אדם בעקבות המלחמה, מונה למפקד פיקוד הצפון[31]. עם כניסתו לתפקיד הוביל את הכנות ואימוני הפיקוד בתקופה שקדמה לתקיפת הכור הגרעיני בסוריה, שהייתה עלולה להביא לפרוץ מלחמה[32]. הוא תמך ב"דוקטרינת הדאחייה" לפיה במקרה של פעולה מלחמתית מצד חזבאללה יש לגמול בהפצצת כפרים מהם נורו רקטות על ישראל, תוך הפעלת כוח לא פרופורציונלי בדומה להפצצת רובע הדאחייה במלחמת לבנון השנייה[33] הוא קידם מדיניות הפעלת כוח שהתבססה על מימוש ריבונות המדינה עד המטר האחרון של הגבול הבינלאומי (עד למלחמת לבנון השנייה, צה"ל נמנע מלחצות את הגדר אף במקומות שבהם נוצר פער בינה לקו הכחול, שנודעו בכינוי "מובלעות" – ואיזנקוט שינה את התפיסה ויזם פעילויות מעבר לגדר, אך לא מעבר לקו הכחול) ותגובה חריפה על כל אירוע. הדבר הביא לשקט ממושך בצפון מדינת ישראל מאז תום מלחמת לבנון השנייה. לכל אורך תקופת פיקודו לא נפגעו אזרחים ישראלים בצפון. ביולי 2011 סיים את תפקידו כמפקד פיקוד הצפון, לאחר שכיהן בתפקיד כמעט חמש שנים, והוחלף על ידי האלוף יאיר גולן[34].

עם סיום תפקידו היה איזנקוט אמון על עבודת מטה שבעקבותיה הוחלט בצה"ל על הקמת מפקדת העומק[35]. מפקדה זו אמונה על פעילות צה"ל בעומק האסטרטגי של מדינות האויב של ישראל. תפקידו של איזנקוט היה לעמוד בראש צוות הקמה של המפקדה.

בנוסף, איזנקוט לקח חלק במבצע עמוד ענן[36]. איזנקוט כיהן כסגן הרמטכ"ל בני גנץ בין ינואר 2013 לדצמבר 2014. ב-14 בדצמבר 2014 אישרה הממשלה את מינויו לרמטכ"ל ה-21 של צה"ל.[37]








מתנדב מצטיין מרחב גלבוע של מד"א

העמק במקום ה3 בין כל בתי החולים הגדולים בישראל

כללית אסתטיקה-ניתוח למתיחת פנים הוא אולי הדרמטי ביותר מבחינת השינוי לטובה