השבוע - הטור האישי של נגה שרון




טור אישי 

אז מה היה לי השנה ??

בשנה הזו יצאתי פעמיים אל המדבר, ככה מתוך בחירה ובריחה לשקט שמסביב, לעוצמה ולאינסוף. בבחינת טהרה מכל הטררם של מערכות הבחירות והפוליטיקה שמלווה את חיי. 

השתתפתי בתיאטרון קהילתי והתנסיתי בלמידת סצנות מתוך "חפץ " של חנוך לוין ,השתעשעתי עם הדמויות שבקלות מתכתבות עם החברה הישראלית ומשקפות את המצוקה שלה.

נפרדתי בפתאומיות מחמי ומחמותי שנפטרו בזה אחר זו תרמו להבנה ש"בחייהם ובמותם לא נפרדו" זו לא קלישאה מהתנ"ך. התוודעתי לעצב העמוק של ילדיי ולא היה לי מזור עבורם במפגש עם המוות.

יצאתי מאזור הנוחות והתחלתי להתאמן בסטודיו עם מאמנת אישית ובכך אמרתי ביי לחלודה הגופנית  שקיבלתי ממחלת הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית שחיה איתי בגוף. 

הוצאתי פעמיים באלימות מישיבות מועצת העיר בנושאי תקציב ופעמיים הגשתי תלונה במשטרה. כחברת מועצת העיר אני נלחמת למען שקיפות, דמוקרטיה ומינהל תקין כי לשם כך בחרו בי 1600 א.נשים. הצלחתי לסייע השנה להרבה תושבים/ות וחלק מהפניות עדיין בטיפול.

יצאתי לחל"ת כמו רוב המדינה כשהופיע נגיף קורונה -קוביד 19.וגם הייתי בבידוד פעמיים.

כשחזרתי מחל"ת, התפטרתי מעבודתי כשכירה ביחידה לגיל רך ומההדרכה במעונות והתחייבתי להתרכז יותר בעצמאות שלי -הבייבי שהקמתי בשנתיים האחרונות "ממשבר לאיזון". 

השתלמתי בקורס איכותי של תיאום הטיפול והליווי מול בירוקרטיה ומיצוי זכויות למשפחות במשבר בצמתי החיים. אני גובה תשלום ומרגישה סיפוק כי מגיע לי אחרי שנים של התנדבות תגמול על עמלי.

יצאתי להפגין למען מעמד העבודה הסוציאלית וגם ניצחתי במאבק עם כל העובדות והעובדים הסוציאליים. אני יוצאת למאבקים צודקים וזה מצטרף למחאות שעשיתי בחיי.

בחרתי סטייליסטית ורעננתי את הארון שלי, הוצאתי שקים של ביגוד והנעלה שלא אלבש עוד. צמצמתי, התאמתי ועדכנתי את הסגנון שהכי הולם אותי נכון להיום.

הייתי שם – כשילדיי נזקקו לי בהחלטות של הכוונה ומשמעות של בני 20 פלוס...


ואז הגעתי לגיל 50.

עם השלמה ושלווה, עם ניסיון מלאות ובגרות. 

בהסתכלות אחורה לשבילי חיי,

אני מרוצה. ככה בפשטות. עם השק על הגב והאבנים בתוכו.

לומדת לשחרר ממסע החיים,

לומדת להיות סלחנית לעצמי ולזולת, לאהוב את פגמיי ושריטותיי,

להתבונן בדרך על ילדיי ולדעת שלא אוכל ללכת במקומם ולגונן בכדי שלא יפצעו בדרך.

מתאמנת ומתרגלת לומר לא מבלי להתפתל ולהרגיש לא נעים, 

לקבל מבלי לתת ולתת בלי לצפות לתמורה.

משתדלת לחיות בשפע ולהאמין ליקום שישלח לי תמיד מה שאני צריכה... 

לאהוב את עצמי ולהביט נכוחה בנעשה סביבי בכבוד.


אז כשיש לי אותי מתגברת על כל מכשול 

ומוצאת איזונים לחיי,

אקבל את שנת תשפ"א -עם חזון:

שנה שבה אשאף אויר פסגות 

בה אחווה התחדשות ודחף לבצע היום ולא מחר

בה אקח אחריות על התוצאות ועל שינוי

בה אהיה קשובה יותר לילדיי, אימי ואחיי

אתחבר יותר לטבע ולאמא אדמה.

שנה בה איפרד מהפחדים שמנהלים אותי

ואמן שאמצא את האחד שאיתו אצעד למערכת יחסים עם אהבה.

מציעה להצטרף אליי בדרך הפתוחה לכל מי שרוצה:

לעצור, לחשוב, לנשום ,להתחבר, לאהוב, להתפלל

ולמשוך דומה לדומה...בשקט בצנעה ובבטחה.

שנה של כאן ועכשיו מיטיבה ומקדמת.


הכותבת: 

נגה שרון,

עובדת סוציאלית

חברת מועצת העיר 

עפולה