מדור משפטי : חתמתם על הסכם גירושין, שכולל מזונות, חלוקת רכוש,

מנגנונים לאכיפת זמני השהות 

חתמתם על הסכם גירושין, שכולל מזונות, חלוקת רכוש, משמורת וזמני שהות, ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בפני שופט על פניו כל הצדדים יוצאים מרוצים. 

אך לא אחת מוצא עצמו מי מבין הצדדים מול שוקת שבורה כאשר זמני השהות אשר נקבעו בהסכם אינם מתקיימים כסדרם. 

קיימים שני מצבים שכיחים האחד, כאשר ההורה המשמורן (בדרך כלל האם), מסרבת לאפשר להורה השני לקיים זמני שהות רצופים וסדירים עם הילדים; 

המקרה השני, מתרחש כאשר ההורה שאינו המשמורן (בדרך כלל האב), אינו עומד על קיום זמני השהות עם הילדים באופן קבוע, תוך שהוא מותיר את מלוא נטל גידול הילדים על כתפיו של ההורה המשמורן. 

על מנת לאכוף זמני שהות אשר מסוכלים על ידי ההורה המשמורן, על ההורה השני לפנות לבית המשפט באמצעות תובענה על פי פקודת ביזיון בית המשפט. במסגרת תובענה זו פונה ההורה אשר מבקש לאכוף את זמני השהות לבית המשפט ומבקש להטיל על ההורה המשמורן סנקציה (כספית על פי רוב) בכל פעם שבה ההורה המשמורן מסכל את זמני השהות שלו עם הילדים. 

הפנייה לבית המשפט מבקשת ליצור מעין הרתעה עתידית כך שבכל פעם שמי מהצדדים יסכל את זמני השהות בין ההורה לילדיי בני הזוג וימנע את קיומם בפועל, תוטל עליו סנקציה בגין התנהלות זאת. 

כך למשל, במקרה שהגיע למשרדי, התרחשו הפרות חוזרות ונשנות של זמני השהות מצידה של האם המשמורנית. במקרה זה פנינו בשמו של האב לבית המשפט באמצעות תביעה לביזיון על פי פקודת בית המשפט. בפסק דינו של בית המשפט נקבע כי בגין כל פעם בה תסכל האם את זמני השהות היא תיקנס בעלות של 500 ₪. 

מיותר לציין שמאז זמני השהות התקיימו כסדרם ובמועדם. 

מומלץ להגיש תביעה כזאת אך ורק במקרים בהם מי מהצדדים מתמודד עם הפרות חוזרות ונשנות של זמני השהות. 

במצב הפוך שבו קיימות הפרות חוזרות ונשנות של זמני השהות על ידי ההורה שאינו המשמורן (בד"כ האב) ההורה המשמורן יכול לפנות לבית המשפט בתביעה להגדלת מזונות. 

תביעה זו מושתתת למעשה על הטעם שבעצם הפרת זמני השהות נטל גידול הילדים מוטל ברובו על כתפיו של ההורה המשמורן וזה למעשה מגדיל את הוצאותיו הכלכליות של ההורה המשמורן, אשר נאלץ לדאוג לילדים גם בזמן שבו כביכול הילדים צריכים לשהות במחיצת ההורה השני. 

באמצעות הגשת תביעה להגדלת מזונות, ההורה המשמורן יכול לדרוש פיצוי כלכלי בגין זמני השהות אשר אינם מתקיימים בגינו של ההורה השני. 

על ידי המנגנונים המוצעים לעיל, ניתן לאכוף את זמני השהות ואף ליצור הרתעה בתקווה כי בפועל, ההורה המסכל ישכיל ללמוד כי הפרת הסדרי הראייה אינה משתלמת. 

הכותבת היא עו"ד ונוטריון קרן פרץ בן חיים ממגדל העמק

לייעוץ נוסף ניתן לפנות בטלפון 050-2208272 

המומלצים

משפט

עסקים

נשים

אוכל

.