צרכנות : הזהב האדום: למה אנחנו משלמים על העגבניות יותר ומקבלים פחות?

בשנים האחרונות, מחירי העגבניות בישראל עלו בצורה דרמטית, ולאחרונה הם שברו שיא חדש שכולנו מרגישים היטב - 11 שקלים בממוצע לקילו ולעיתים גם עשרים שקלים. העגבנייה, שהייתה בעבר מרכיב בסיסי וזול במטבח הישראלי, הפכה לסמל התייקרות בשוק הירקות והפירות. "מה שאנחנו רואים היום הוא תוצאה של תהליכים שהתרחשו ב-7-10 שנים האחרונות", מסביר אילן עמר, חקלאי ותיק מאזור הדרום, ל"חדשות כיפה".עוד בחדשות

"הגורם המכריע למשבר: היבוא מטורקיה וירדן"

"יש כאן שילוב של כמה גורמים" אומר אילן כשהוא מתייחס לעלייה המטאורית במחירים וירידת כמות ואיכות העגבנייה. "הייבוא מטורקיה וממדינות אחרות, בעיקר ירדן, השפיע בצורה קשה על החקלאות המקומית", הוא מספר. "הייבוא הזול גרם לחקלאים רבים לפרוש מהענף, כי פשוט לא היה משתלם לגדל עגבניות בתנאים הקיימים".

היבוא הזול מטורקיה וירדן העמיד תחרות לא סבירה לחקלאי הישראלי לדברי עמר, וגרם לרבים לעזוב את התחום ולעבור לגדל גידולים אחרים. "החקלאים בישראל לא יכולים להתמודד עם מחירי המים הגבוהים, עלויות כוח האדם וחומרי ההדברה לעומת טורקיה", מסביר אילן. "זה הפך את הענף ללא כדאי". אילן עצמו החל לצמצם את גידול העגבניות בשנים האחרונות ולהכניס גם גידולים אחרים כמו חצילים, כרוב ופלפלים. "אני לא יכול להסתמך יותר על העגבניות", הוא אומר. "הן הפכו למוצר לא כדאי לגדל אותו בישראל".

ווירוס הטובמו והחום הקיצוני פגעו בסחורה והקטינו את התפוקה

עם זאת, לא מדובר רק בייבוא. בקיץ האחרון התמודדו החקלאים גם עם אתגרים נוספים שהחריפו את המצב. "מזג האוויר הקיצוני בשילוב עם ווירוס ה'טובמו' שפוגע בגידול העגבניות הורידו את התפוקה" אומר אילן. "בעבר היינו יכולים להניב 15 טון לדונם, היום אנחנו מסתפקים ב-7-8 טון בלבד". ועדיין, עם מזג האוויר והווירוס החקלאים ידעו להתמודד. "אנחנו חיים עם הווירוס" מדגיש עמר "לאורך השנים ידענו להגדיל את השטחים שלנו כדי לספק את התוצרת שהמדינה צורכת".

מה הופך את גידול העגבנייה לכל כך יקר ביחס למדינות הזרות?לדבריו של עמר, האגרות שנאלצים החקלאים לשלם עבור העובדים זרים ועלויות המים הגבוהות הם שמכבידים את הנטל הכלכלי. "כל תאילנדי שנכנס לארץ מגיע עם אגרה. מדובר בעלויות גבוהות מאוד, והמצב הזה מקשה עלינו להעסיק עובדים בצורה יעילה", הוא אומר. "הם הופכים להיות יקרים מאוד להעסקה. אבל אין לנו הרבה ברירות, אין מישהו אחר שעושה את העבודה, אי אפשר לבנות על מתנדבים".עמר מדגיש כי לא המלחמה בדרום היא שגרמה למשבר העגבניות הנוכחי. "המשבר התחיל הרבה לפני, והמלחמה לא השפיעה על מחזורי הגידול שנשתלו באביב והיום נקטפים", הוא אומר. "הבעיה העיקרית היא מדיניות כלכלית לא נכונה – מחירי מים גבוהים, עלויות כבדות לעובדים זרים, ובעיקר מדיניות יבוא שפוגעת בנו החקלאים".

הממשלה התחילה להתעורר - מאוחר מדי

כדי להביא להוזלה במחירים, מסביר אילן, על הממשלה לשנות את המדיניות הכלכלית כך שתתמוך בחקלאות המקומית: "הורדת מחירי המים, הפחתת האגרות על עובדים זרים – כל אלה יוכלו להקל עלינו". החקלאים, לדבריו, לא יכולים לשלוט במזג האוויר, אך הממשלה בהחלט יכולה לסייע בקביעת תנאים כלכליים נוחים יותר להמשך גידול העגבניות.. "הכמויות שאנחנו קוטפים היום הן מזעריות. הייתי מעדיף לקטוף פי שניים כמות עם מחיר הרבה יותר נמוך".שינוי אחד שבו הממשלה כבר נקטה לאחרונה הוא מתן תמריצים לשוק אך לדברי עמר הממשלה התעוררה מאוחר מדיי וגם את תוצאת השינוי הזה נראה רק בעוד כמה שנים. "המדינה סוף סוף התחילה להתעורר אחרי שהתעללו בנו במשך שנים", אומר אילן. "נתחיל לראות את השפעת התהליכים הללו רק בעוד שנה-שנתיים. לא נראה אותם היום". בינתיים - אנחנו נידרש להתרגל לשלם יותר - ולקבל פחות.

מינויים חדשים במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי העמק