בכרמים של ריש לקיש בציפורי גדלים עצי זית בני אלפי שנים, חמורים אוכלים את העשבים ומדשנים, והזיתים נמסקים לפי מפת הירח. זה אולי נשמע הזוי, אך כך מייצרת איילה נוי מאיר שמן זית אורגני ביו־דינמי יוצא דופן שזוכה בפרסים בינלאומיים

"לפני 20 שנה התחלנו לטפל בעצי הזית העתיקים סביבנו", מספרת איילה נוי מאיר. "עצי הזית של סאפוריה הערבית (שמו של הישוב בגלגול הקודם — ח"ג), ולפניה ציפורי המקראית שהייתה אימפריה של גידול עצי זית כבר לפני אלפיים שנה. העצים כאן הם בני 200 עד 1,400 שנה. איש לא טיפל בהם, ואם אנחנו לא היינו מטפלים בהם הם היו הופכים לריהוט". נוי מאיר היא דור שני ליצרני שמן זית בציפורי. לא סתם שמן זית – שמן זית אורגני וביו דינמי מעצי זית עתיקים. חלקם, כאמור, בני אלפי שנים. אמנם יש גם חלקות צעירות שנטעו בני המשפחה כדי להתפרנס בכבוד ולהגדיל את מגוון הזנים. אבל הזיתים הסוריים העתיקים של ציפורי בגליל התחתון הם הבסיס לשמנים של ריש לקיש, אחד מבתי הבד הנחשבים בישראל, והם ענקיים, יפהפיים ומרשימים. היא ניגשת לעץ זית ענק ומצביעה עליו באהבה. "אני באה פעם בשנה להגיד לו יום הולדת שמח. הוא בן 1,400. וכן, לפעמים אני מחבקת אותו", היא מחייכת.

יש להם 4,000 דונם עם 2,500 עצים עתיקים מניבים. ב־2011 שתלו עוד 3,000 עצים. בשנה מאוד טובה הם מייצרים 30 אלף ליטר ובשנה גרועה כמו זו היא מקווה להגיע ל־7,000. "זאת השנה השנה הכי קשה שהיתה לנו ב־20 שנים של עשייה", אומרת נוי מאיר. "משבר האקלים משפיע מאוד לרעה. וזה לא קשור לגשם כי אנחנו משקים, אלא לחום. יש גרפים שנתיים של ירידה מאוד חדה ביבול".

שמן הזית של ריש לקיש. "זאת השנה הכי קשה שהייתה לנו, בגלל משבר האקלים"

(צילום: דן פרץ)

"קמתי מהמיטה לנהל את בית הבד"

אנחנו נפגשים בשבת שמשית אחת של אמצע המסיק. בית הבד יושב בלב בוסתן זרוק ומרהיב שכבר לא פוגשים כמותו. "זה שמן מזן נבאלי", היא מזהה מרחוק את הריח של שמן שנשפך על רצפת בית הבד בטעות. נוי מאיר (51) היא דוקטור לזיתים ושמן, גם אם לא רשמית. היא נאלצה להפסיק את לימודי הדוקטורט בחקלאות בזמנו אבל אין ספק שהיא מומחית גדולה, עם או בלי תואר.

אבא שלה, מיכה נוי מאיר, שעובד איתה גם היום, קנה ב־1980 את המשק בציפורי. "ההורים רצו מקום זרוק. כולנו קצת היפים. בהתחלה הוא גידל תרנגולות לפיטום. אבל אנחנו, ששת הילדים, הבנו מהר מאד מה הקשר בין תרנגולות לעוף והכרזנו על שביתה איטלקית. הפכנו גם לצמחונים, אני צמחונית מגיל 12. ואז הוא עבר לעבוד בשביל 'זרעים גדרה'. כולנו למדנו בפנימייה של התיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר ולכן היו הרבה ויכוחים סביב שולחן ארוחת שישי על זה שאבא הורג את האדמה עם חקלאות מזהמת מלאת חומרי הדברה. לארבעה מאיתנו יש מחלות אוטואימוניות לא פשוטות. בגיל הצעיר והכי קריטי - מהבטן ועד גיל 6 - נחשפנו לרעלים האלה. אבא שלי ריסס בכל חומר הדברה אפשרי ולא תמיד התקלח או החליף בגדים אחרי. לי יש מחלה אוטואימונית מאוד קשה, ראומטוארטריטיס – דלקת שגורמת לפירוק של המפרקים. אני כולי ברזלים. החלפתי ירכיים, החלפתי צוואר". היא מראה לי את אצבעותיה העקומות. אני שואל אם היא בטוחה שזה 

מהריסוסים, והיא משיבה: "ארבעה מתוך שישה אחים בלי שום רקע גנטי – אני בטוחה. בגלל המחלה הפסקתי את הדוקטורט וריפאתי את עצמי במשק, לא רק בתרופות אלא גם במזון, להבין לבד בלמידה עצמית מה טוב לגוף שלי. אחרי שנתיים קמתי מהמיטה והתחלתי לנהל את בית הבד. מצאתי את הייעוד שלי".

מסיק זיתים של בית הבד ריש לקיש בציפורי

(צילום: דן פרץ)

"בין היחידים עם אישור משרד הבריאות"

ריש לקיש הוקם אחרי לחצים ואולטימטום מצד הילדים, והאב התרצה לבסוף. כבר בתחילת הדרך הם הצליחו להכניס את השמן שלהם למסעדות יוקרה כמו רפאל ופרונטו. אחרי שנתיים של פעילות הם בנו גם בית בד. לרוב יצרני השמן בארץ אין באמת בית בד משלהם. נוי מאיר מספרת שיש בישראל מעל 1,200 מגדלי זיתים ו־800 מותגי שמן אבל רק 120 בתי בד. "יש רק שמונה בתי בד עם אישור של משרד הבריאות. וכן, זה הזוי. אנחנו בין היחידים שיש להם", היא אומרת.

מהרגע הראשון החליטו על ייצור של שמן אורגני, ואחר כך גם ביו דינמי, כלומר כזה שבין היתר לא מכסחים בו עשבייה בכרמים. "יש לנו עדר חמורים שאוכלים את העשבייה ואחר כך גם מחרבנים ומדשנים את האדמה", היא אומרת. בהמשך אנחנו פוגשים אותם, הם יפהפיים. העצים מקבלים טיפולים טבעיים למניעת מחלות ומזיקים, "סוג של מחמצות של חיידקים טובים מעורבבות במים", היא מגלה. נוי מאיר גם מוסקת את הכרמים היותר מיוחדים שלהם לפי מפת הירח ושאר ממבו־ג'מבו מבין היוצר של רודולף שטיינר, מייסד תורת האנתרופוסופיה. כן או לא ממבו־ג'מבו, עם העובדות אי־אפשר להתווכח – השמן פשוט מופלא. "בתחרויות שמן בעולם השמנים הזוכים הם תמיד ביו־דינמיים. כשאני מדברת פה עם הבדואים בסביבה אני מבינה שהם עשו בדיוק את זה, שמן ביו־דינמי, מאות שנים, רק בלי לדעת כמובן שזה מה שהם עושים. הרעיון שלנו הוא לכבד מסורות עתיקות אבל להביא לתוכן גם את הקדמה", היא אומרת.

עוד היא מספרת שהם מאחרוני מגדלי הזן הסורי שפעם היה כמעט היחיד אצלנו. "זה זן קשה למסיק מכני ולכן הרוב זנחו אותו, והוא גם לא מפרה את עצמו וצריך זן מפרה", היא מסבירה. "לא כל הזנים שאנחנו מגלים בכרם שלנו ידועים למדע. יש פה זן שאני חושבת שהוא האב הקדמון של הזן הספרדי ארבקינה.

"שרידי השמן הכי עתיקים בעולם התגלו בכניסה לציפורי, כדים מלפני 8,000 שנה. כולם היום מסכימים שהסיפור של השמן זית מתחיל כאן, בישראל. בית הבד הכי עתיק התגלה ליד חיפה, כרם הזיתים העתיק בעולם התגלה ליד בית שאן. ישראל היא מעצמת שמן ואנחנו לא יודעים את זה. היא אמנם מייצרת פחות מאחוז אחד מהשמן בעולם, אבל הסיפור שלנו מרתק את עולם שמן הזית. אני מרצה על זה כל הזמן בעולם, אפילו לטורקיה עדיין מזמינים אותי למרות המלחמה. עכשיו מדברים הרבה על המסיק אצל הפלסטינים, ואנחנו עוזרים להם. זו דרכנו להראות שיש צד נוסף. אני מביאה לחו"ל שמן של עמותת סינדיאנת הגליל של נשים ערביות ויהודיות שמייצרות יחד".

הדעות והפעילות שלך לא מקשות מול קהל הלקוחות?

"מעולם לא הסתרתי אותן. לא סתם עץ הזית הוא סימן לשלום".

אנחנו טועמים שמנים מהמסיק הנוכחי – חזקים ומרוכזים ומאוד "ירוקים" בטעמים, ואז שמנים מהשנה שעברה, שהם עדיין מאוד ארומטיים. זה נפלא. השמן של ריש לקיש יקר (פח 2 ליטר עולה 165–230 שקל), והמחיר גם מושפע ממשבר האקלים – זאת אומרת עולה כאשר הכמות המיוצרת קטנה. למעשה שמן זית ישראלי, כל שמן זית ישראלי, ובעצם כל שמן זית איכותי הוא מאוד יקר.

כיום, חוץ מהזן הסורי – ממנו יש שלושה סוגים – הם מגדלים זנים נוספים, יש להם ארבקינה אבל בכרמים ברמת הגולן, כי הוא לא גדל טוב בציפורי, ברנע "מאוד עדין ומיוחד", קורנייקי "הזן הכי מדהים מבחינתנו. הבסט סלר שלנו", פיקואל, פישולין, קורטינה שהשמן ממנו זכה בפרס כאחד ממאה השמנים הטובים בעולם, ואפילו שמנים מכרמים ספציפיים, כמו סינגל ויניארד ביין. ושמנים מהזנים העתיקים בארי וזכארי. בנוסף יש שמנים מתובלים — ביוזו, ליים, עשבי תבלין, צ'ילי ועוד. "בשנת השמיטה כשהמחירים היו נורמליים עשינו גם שמן מתובל באתרוג".

אדמה לאדם: מצילים 5,000 ק"ג מזון בחודש

דמה לאדם הוא מיזם שבו מצילים איילה נוי מאיר ואנשיה ירקות ופירות שאחרת היו נזרקים, ומעבירים אותם לנזקקים וקהילות במצוקה, בעיקר בצפון. "למדתי בעצם איך להציל את החקלאות הישראלית ולמה בכלל לשמר את החקלאות במדינה שלנו", היא אומרת. "כשהגיעה הקורונה ולא הייתה עבודה הבנתי שזה הזמן שלי להשפיע ממש. לעשות שינוי. הזמנתי אנשי אוכל ולקחתי אותם לסיורים אצל מגדלים וחוקרים מכל מיני סוגים. מין חוג חקלאות. ביקשתי רק שיעבירו הלאה את הידע. מה זה חקלאות מקיימת למשל. ב־7 באוקטובר קיבלתי הודעה על ילדים מפונים בלי אוכל במלון בתל־אביב. מאותו רגע הבנתי מה אני הולכת לעשות. לבשל אני לא יודעת אז החלטתי לפתוח חמ"ל שישיג ירקות, פירות, קמח, שמן זית. להציל ירקות ושאר מוצרים שאחרת היו נזרקים. הקמתי 60 חמ"לים בכל הארץ. אספתי למשל 500 ק"ג של פומליות שקטפו בני נוער והעברתי למטבחים שפתחו השפים לטובת מפונים. הבנתי שאני לא רוצה מה שהחקלאים יכולים למכור אלא רק סוג ב'. אפילו ג'. היום אנחנו מעל 800 מתנדבים. הכל בצפון".

אחרי המלחמה הפנתה נוי מאיר את התוצרת ממפונים לקהילות במצוקה, עולים, קשישים וכו' והיא ממשיכה בזה עד היום, בשקט־בשקט ומתחת לרדאר. בתמורה היא מספקת לחקלאים ידע, קשר לחוקרים ועוד. פעם בחודש היא עושה יריד בבית הבד שמארח אנשי אוכל מובילים ומוזיקאים. היא מקיימת את העמותה בעזרת הרצאות וסיורים. הם מצילים 5,000 ק"ג של ירקות ופירות בחודש.

שירות רפואת שיניים דחופה און -ליין במקרי חירום זמין ועומד לרשות לקוחות ״כללית סמייל״