בישראל מעשנים בשיעור גבוה בכ-30% מהממוצע העולמי – המאבק בסרטן הריאה עוד רחוק מהישג

ד"ר אמיליה חרדק, מומחית למחלות ריאות במכבי שירותי בריאות על מצב העישון בישראל והמאבק בסרטן ריאה

למרות ההתקדמות באבחון ובטיפול, סרטן הריאה ממשיך להיות גורם המוות המוביל מבין סוגי הסרטן. לפי דוח משרד הבריאות מיוני 2025, כ-20.5% מהמבוגרים בישראל מעשנים – שיעור הגבוה בכ-30% מהממוצע העולמי, שעומד על כ-16.4%. הנתון הזה כמעט לא השתנה בעשור האחרון, ומעיד על כישלון במדיניות הפחתת העישון.

בקרב גברים באוכלוסייה הערבית, שיעור המעשנים מגיע ל-40.3%, כמעט פי שניים מהמגזר היהודי. גם בקרב נוער חרדי הנתונים מדאיגים – עד 54% מהתלמידים בישיבות תיכוניות ו-80% בתיכונים דיווחו שניסו לעשן.

חשיפה לעשן טבק נותרה אחד הגורמים העיקריים לסרטן הריאה, ואחראית לכ-21.1% ממקרי התמותה מסרטן בקרב גברים (לפי האגודה למלחמה בסרטן). ד"ר אמיליה חרדק, מומחית למחלות ריאה במכבי שירותי בריאות, מסבירה מה חשוב לדעת על הסימנים המקדימים, תהליך האבחון והטיפולים החדשים שעשויים להציל חיים.

נוסף על כך, מחקר שפורסם בשנת 2024 בכתב העת Cancer Research מצא כי גם סיגריות אלקטרוניות, שנחשבו עד כה לאופציה בטוחה יותר, עלולות להזיק לגוף בצורה דומה לסיגריות רגילות. החוקרים בדקו שינויים בחומר הגנטי (ב-DNA) של אנשים שמשתמשים בטבק או בסיגריות אלקטרוניות. הם מצאו סימנים שנקשרים להתפתחות סרטן, אפילו אצל אנשים שהשתמשו רק בסיגריות אלקטרוניות.

סימפטומים מחשידים

לעיתים המחלה אינה מלווה בתסמינים. עם זאת, הסימנים השכיחים שעלולים להצביע על סרטן ריאה כוללים:

שיעול מתמשך, שינוי באופי שיעול קיים או שיעול עם ליחה דמית.

קוצר נשימה או צרידות חדשה.

דלקות חוזרות בדרכי הנשימה או דלקת ריאות שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.

כאבים בחזה שאינם ממקור לבבי – כאב עמום או חד המופיע בעת שיעול או נשימה עמוקה.

חולשה כללית, ירידה בתיאבון וירידה במשקל.

בכל הופעה של סימנים כאלה חשוב לפנות לרופא בהקדם. חשוב לזכור – תסמינים אלו אינם ייחודיים לסרטן ריאה ויכולים להופיע גם במחלות אחרות.

גורמי סיכון

עישון סיגריות: 80%-90% ממקרי סרטן הריאה מאובחנים בקרב אנשים שמעשנים או עישנו בעבר. ככל שכמות הסיגריות והזפת בסיגריות גבוהה יותר, וככל שהעישון מתחיל בגיל צעיר, כך עולה הסיכון.

עישון פסיבי: חשיפה לעשן מסיגריות של אחרים מעלה גם היא את הסיכון, אם כי ברמה נמוכה יותר.

עישון מקטרת וסיגרים: מגבירים את הסיכון, אך פחות בהשוואה לעישון סיגריות.

נטייה גנטית: בקרב אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן ריאה, הסיכון לחלות גבוה יותר – במיוחד אם הם מעשנים.

חשיפה לגז רדון: גז טבעי חסר ריח המצטבר בקרקע ועלול לחדור לבניינים. מעשנים שנחשפים לרדון נמצאים בסיכון מוגבר. ניתן לבצע בדיקות לגילוי רדון ולהפחית חשיפה.

חשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים: כגון אסבסט, אורניום, כרום וניקל – מגבירה את הסיכון לחלות.

אבחון 

האבחון מתחיל בבדיקה גופנית אצל רופא המשפחה. במידה ומתגלה ממצא חשוד, המטופל יופנה לצילום חזה, ובהמשך לבדיקת CT חזה ולייעוץ אצל רופא מומחה למחלות ריאה.

בדיקות נוספות שיכולות להתבצע:

PET-CT : טכנולוגיית הדמיה מתקדמת שמשלבת PET  (מיפוי מטבולי) עם  CT ומסייעת להערכת מצב המחלה ומעקב אחרי תגובה לטיפול.

ברונכוסקופיה: בדיקה בה נלקחות דגימות רקמה (ביופסיה) מתוך הסמפונות.

ביופסיה בהנחיית CT: מבוצעת בהרדמה מקומית, בדרך כלל ביחידת רנטגן.

ברונכוסקופיה עם אולטרה-סאונד אנדו-ברונכיאלי (EBUS)  משמשת בעיקר לדגימת קשריות לימפה באזורי המיצר ושערי הריאות.

שיטות חדשות לאבחון

ניווט אלקטרומגנטי בברונכוסקופיה (ENB)

 ברונכוסקופיה רובוטית

ביופסיה בהקפאה (Cryobiopsy)

דרכי טיפול

הטיפול בסרטן ריאה מותאם אישית, וכולל אפשרויות כמו ניתוח, קרינה, כימותרפיה, תרופות ביולוגיות ואימונותרפיה – בנפרד או בשילוב. בבחירת הטיפול מתחשבים במצב הבריאות הכללי של המטופל, סוג הגידול, גודלו, המראה המיקרוסקופי שלו והאם התפשט לאיברים נוספים.

חדשנות בגילוי מוקדם

שיטות חדשות מאפשרות גילוי מוקדם (Screening)  באמצעות  CT חזה במינון קרינה נמוך בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה. בדיקה זו מעלה משמעותית את הסיכוי לגילוי בשלב מוקדם ולשיפור שיעורי ההישרדות. בנוסף, נמצאות בפיתוח בדיקות חדשניות המבוססות על דגימות מולקולריות מדם, רוק או נשיפה.

הכותבת: ד"ר אמיליה חרדק, מומחית למחלות ריאה, מכבי שירותי בריאות – מחוז צפון.

https://did.li/LWwx5 להיות בעניינים - לחיצה על הליינק