חזרה ללימודים: חשש טבעי או חרדה אמיתית?

לצד מציאות מורכבת, חרדות שלא תמיד נראות לעין והחשיבות של זיהוי בזמן, פסיכולוגית קלינית במכבי שירותי בריאות מסבירה מה ההורים יכולים לעשות ובעיקר איך להיות שם בשבילם

אוגוסט כבר כאן, והשגרה עומדת בפתח. בחדרי הילדים מתחילים להיערם תיקים חדשים, מחברות, בגדים מוכנים ליום הראשון ולצידם, לעיתים גם תחושת כובד בלב. ההתרגשות מובנת, אבל כשמתחילים כאבי בטן, קושי להירדם, הסתגרות או בכי מתמשך, כדאי לעצור ולבדוק: האם מדובר בפחד חולף, או אולי בחרדה אמיתית?

מציאות מורכבת שמשפיעה גם על הקטנים

החיים בישראל, במיוחד בעת האחרונה, מלווים ברקע ביטחוני מתוח. גם אם כרגע לא מתנהלת לחימה פעילה, ההדים והאיומים המתמשכים לצד התחושות שבין שגרה לדריכות מחלחלים לילדים. הם שומעים, רואים, מרגישים. חלקם מבינים יותר, חלקם פחות, אבל כולם מושפעים. לא פלא שיותר ילדים ובני נוער מדווחים על סימנים של מתח, קושי להתרכז או חרדה. הם אולי לא תמיד ידברו על זה אבל הגוף וההתנהגות מדברים במקומם.

חרדה – לא תמיד מה שנראה לעין

חרדה אצל ילדים לא בהכרח תבוא לידי ביטוי בפחדים מובהקים. לעיתים היא תתחפש:

• לתלונות גופניות: כאבי ראש, בטן, עייפות חריגה

• לשינויים התנהגותיים: הסתגרות, עצבנות, בכי בלי סיבה ברורה

• לקשיים תפקודיים: סירוב לקום בבוקר, חוסר רצון לחזור לבית הספר, הימנעות ממפגשים עם חברים

כמו אזעקת רכב שפועלת בגלל רוח, ולא בגלל פריצה, כך החרדה מפעילה את מנגנוני ההגנה, גם כשאין סכנה ממשית.

לזהות בזמן ולפעול

ילד שנמנע בעקביות מבית הספר, שמביע חוסר שקט קבוע או שחווה תסמינים פיזיים שאינם מוסברים רפואית, עלול להתמודד עם חרדה. וככל שנתפוס את זה מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי למנוע החמרה.

גורמי רקע נפוצים כוללים חוויות של פרידה, שינויים במסגרות, קשיים חברתיים, אירועים טראומטיים וגם חשיפה מתמשכת לתכנים קשים ברשתות או לחדשות.

מה ההורים יכולים לעשות?

• להקשיב באמת :שאלו בעדינות מה מטריד, בלי למהר להציע פתרונות. שאלות פתוחות כמו "מה הכי מלחיץ אותך?" או "איך נוכל לעזור לך להרגיש טוב יותר?" יוצרות תחושת אמון.

• לבנות שגרה לפני שהשגרה תבנה אותם:  סיור מקדים בבית הספר, חזרה הדרגתית להרגלים, מפגש עם חברים, כל אלה תורמים לתחושת יציבות ושליטה.

• לא לאפשר להימנע – אלא להיחשף בהדרגה: גם אם הילד מביע קושי, חשוב לעודד אותו להתקרב בהדרגתיות למסגרת. כל צעד קטן – נחשב.

• לפנות לעזרה כשצריך: כשיש פגיעה בתפקוד או כשנראה שהחרדה משתלטת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול רגשי או עבודה עם ההורים יכולים לשנות את כל התמונה.

כשחרדה תופסת פיקוד 

חשוב להבין: חרדה היא לא "בעיה של אופי" ולא "שיגעון". היא תגובה טבעית למצב שמרגיש מאיים. אבל כשהיא משתלטת על חיי הילד היא זקוקה למענה. לפעמים, דווקא ההורים שמבקשים לגונן מעצימים אותה בלי להתכוון. כמו למשל כשמאפשרים לילד להישאר בבית בגלל פחד, או נמנעים ממפגש עם גירוי מפחיד. הדרך הנכונה  להיות שותפים למאבק נגד החרדה. לא נגדה ולא נגד הילד.

טיפול מותאם 

במרבית המקרים, טיפול רגשי מתאים גם אם קצר מועד ויכול להביא לשיפור משמעותי. אצל ילדים צעירים, לעיתים נדרש שילוב של עבודה משפחתית. במקרים מורכבים יותר, יישקלו גם טיפולים תרופתיים או טכניקות כמו דמיון מודרך. המסר המרכזי: טיפול מותאם יכול להחזיר את הילד לתפקוד ולביטחון בלי שייאלץ "לסבול בשקט".

להיות שם בשבילם

ילדים לא תמיד יודעים להסביר מה הם מרגישים. לפעמים הם פשוט "עצבניים", "מתפרצים", או ש"לא בא להם כלום". אבל מאחורי ההתנהגות הזו מסתתרת לא פעם מצוקה אמיתית. בתקופה שבה המציאות מורכבת, חשוב יותר מתמיד להקשיב, לשים לב, ולפעול בזמן. 

ד"ר אורי-יה רן, פסיכולוגית קלינית מומחית, מכבי שירותי בריאות, מחוז צפון

https://did.li/LWwx5 להיות בעניינים - לחיצה על הליינק

שירות רפואת שיניים דחופה און -ליין במקרי חירום זמין ועומד לרשות לקוחות ״כללית סמייל״